טלמן שיווק וסחר בע"מ נ' פלאפון תקשורת בע"מ

החלטה

1.בפני בקשת הנתבעת לחייב את התובעת בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיה, בסכום שלא יפחת מ-80,000 ₪.

תמצית טענות המבקשת

2. המשיבה הגישה תביעה לתשלום כספים בסך של 800,000 ₪ אשר המבקשת, לכאורה, חבה לה בעקבות הסכם השיווק שנחתם בין הצדדים, ודורשת פיצוי על נזקים, שלטענתה, נגרמו לה על ידי המבקשת.

3. לטענת המבקשת, המשיבה מצויה בקשיים כלכליים לאור עברה העסקי. המשיבה מוגדרת כ"חברה מפרת חוק" במשרד רשם החברות משום שלא שילמה את חובות האגרה השנתיות אותם מחויבת היא לשלם על פי דין. כמו כן, על נכסי המשיבה הוטלו מספר שיעבודים רשומים.

4. עוד טוענת היא כי סיכויי התביעה הינם קלושים והתביעה חסרה בתשתית עובדתית וראייתית להוכחת טענות המשיבה.

תמצית טענות המשיבה

5. לטענת המשיבה, מצבה הכלכלי אינו של חדלות פרעון, וכי מי שגרם למצבה הכלכלי הרעוע ולהפסקת פעילותה הינה המבקשת דווקא. במצב דברים זה, חיובה של המשיבה בהפקדת ערובה בשל מצבה הכלכלי הינו בבחינת "החוטא יוצא נשכר".

6. לדבריה, למרות שהפסיקה את פעילותה צפויה היא לקבל כספים מאת מס הכנסה ומאת הביטוח הלאומי, בגובה של עשרות אלפי שקלים בגין מקדמות ששולמו על ידה, החזרי מס ותשלומי יתר.

7. עוד, גורסת היא, כי המבקשת נהגה בחוסר תום לב והפרה את ההסכם ועל כן אחראית היא לפצות את המשיבה בגין נזקיה. אי לכך, סיכוי התביעה גבוהים למדי.

8. באשר לסטטוס של החברה כ"מפרת חוק", לדבריה, חברות רבות אינן משלמות את האגרות ואין בדבר להעיד על איתנות כלכלית.

9. כמו כן, גורסת היא כי השעבודים עליהם מצביעה המבקשת הינם לחברת ליסיניג בשל כלי רכב, ואין בכך כדי להעיד על מצבה הכלכלי. כלי רכב הוחזרו זה מכבר וככל הנראה השעבודים נותרו רשומים מחמת טעות טכנית.

הכרעה

10. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לה מגיעה אנוכי למסקנה כי יש מקום לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות המבקשת, והכל מן הטעמים שיפורטו כדלקמן.

11. סעיף 353 א לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 קובע כדלקמן:

" ערובה להוצאות משפט

הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

12. סעיף זה יוצר, למעשה, סמכות מקבילה לבית המשפט, להורות על חיוב תובע בהפקדת ערובה על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, כדלקמן:

" 519. ערובה לתשלום הוצאות

(א)בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.